תעשיית הכושר 

תעשיית הכושר העולמית

העשור האחרון מאופיין בהתפתחויות טכנולוגיות ובתהפוכות שלא ידענו כמותן. ההתפתחות הטכנולוגית העצומה בתקופה כה קצרה, השפיעה על חיינו יותר משידענו והכרנו עד כה. תעשיית ההיי-טק העולמית השקיעה מאות מיליארדי דולרים בניסיון להקל על חיינו ולשפרם, באמצעות קידמה טכנולוגית המתפתחת בקצב מסחרר ומאיצה את אורח החיים, אך בה-בעת מאיטה את קצב פעילות הגוף. בימינו אפשר לנהל חיים שלמים במהירות המחשבה אך בפסיביות גופנית. לעתים נדמה כי אנו מקריבים את בריאותנו לשם עשיית כסף ו'הבטחת עתידנו' (היבטים שונים לחלוטין), ואחר-כך אנו משקיעים את מיטב כספנו בשיקומה ובשיפורה. כך, בשעה שתעשיית ההיי-טק העולמית חווה גאות ושפל תעשיית הכושר העולמית משולה לנהר זורם ההולך ומתרחב לאיטו. תעשייה זו היא מהיציבות והחסינות ביותר, ממש כמו תעשיית התרופות למשל, אך איזו תרופה משתווה בתועלתה לזו של תעשיית הכושר, שבמקום לטפל בסימפטום מסייעת במניעת הבעיה? למעשה, קיים קשר ברור בין ההתפתחות הטכנולוגית להתפתחותה של תעשיית הכושר. העלייה ברמת הלחץ, השחיקה הנפשית וההקרבה הגופנית המאפיינים את אורח החיים המודרני הביאו לעלייה במודעות לצורך בפעילות גופנית ולפיתוח תרבות הפנאי.

על-פי נתוני ארגון מועדוני הבריאות והכושר העולמי (IHRSA), ענף זה הוא תעשייה שמגלגלת כ- 12.2מיליארד דולר בשנה. בארצות-הברית הוא המפותח ביותר מסוגו בעולם, ומאופיין בריבוי רשתות שמונות מיליוני מנויים במאות מועדונים (רשת Bally Total Fitness למשל כוללת יותר מ- 400 מועדונים, 4 מיליון לקוחות ומחזור של כמיליארד דולר בשנה). מרבית הרשתות הן חברות-בנות בתאגידים שנסחרים בבורסה, ומנוהלות על-ידי מנהלים מקצועיים, שלא באו בהכרח מענף הספורט (לעתים מתחום המלונאות, רשתות קמעונאות וכדומה).

בארצות-הברית, הענף מונה היום 17,807 מועדונים, לעומת 12,635 לפני עשור (צמיחה של 41%), ומספר המנויים מגיע ל -33.8 מיליון (52% מהם נשים) לעומת 20.8 מיליון ב- 1992 (צמיחה של יותר מ- 60%!). בשנה האחרונה בלבד חל גידול של יותר מ- 3% בכמות המתאמנים בארה"ב, והמשמעות היא שנוספו מיליון מנויים חדשים לתעשיית הכושר העולמית. עד שנת 2010 צפויים להצטרף עוד 100 מיליון לקוחות.

בשנות השישים, כאשר ענף הכושר בארה"ב החל לתפוס תאוצה ולהתפתח, היו מועדוני הכושר נחלתם של גברים בעיקר. היום, כאמור, 52% ממנויי המועדונים בארה"ב הן נשים. קבוצת הגיל השכיחה היא 54-35 (36.5%), גילים 34-18 - 31%, 22.5% הם גילאי +55, 6% הם בני-נוער בגילים 17-12 ו- 4% ממעגל המתאמנים הם גילאי 11-6 (בישראל הגיל המותר לאימון בחדרי הכושר הוא 14 ומעלה).

אנגליה וגרמניה הן השווקים המובילים באירופה. באנגליה עומד מספר המועדונים על 2631 מועדונים ו-3.4 מיליון מנויים (7% מכלל האוכלוסייה), ובגרמניה 6,500 מועדונים עם 4.6 מיליון מנויים (5.7%). שני שווקים אלה מגלגלים כל אחת כ-2.4 מיליארד דולר בשנה. שוק המועדונים בצרפת וספרד מונה 2000-1500 מועדונים מסחריים 2-1.5 מיליון מנויים, בהתאמה.

מזה שנים רבות ממוקד ענף מועדוני הכושר בנושא שימור לקוחות, שמהווה את המדד המשמעותי ביותר להצלחה בענף. מחקרים של IHRSA מהשנים 2000-1999, הראו כי לתחושת ההשתייכות של המנוי (משפחה, חברים וחברים לאימונים) ולמידת ההתעניינות של צוות העובדים במועדון - השפעה מכרעת על המוטיבציה להתמיד באימונים, ומכאן גם על מידת נאמנותם של המנויים למועדון. בישראל, על-אף ההתעוררות הקיימת בענף בארבע-חמש השנים האחרונות, שימור הלקוחות המשוער במועדוני הכושר המקצועיים עומד על כ- 45% בממוצע.

ענף מועדוני הבריאות והכושר בישראל החל את צעדיו הראשונים לפני מעט יותר משני עשורים. עד סוף שנות השמונים, התאפיין הענף בחדרי כושר למפתחי גוף, לשרירנים חובבים ולספורטאים שנהגו להתאמן במקומות קטנים ושוליים, שצויידו בעיקר ב'ערימת ברזלים'. אוכלוסיית המתאמנים התאפיינה בדרך כלל בגברים גילאי 35-16, ולמעט בכמה חדרי כושר כשירותים נלווים בבריכות השחייה, לא היה ייצוג ראוי של נשים בענף זה. בשנות התשעים הלך הענף והתפתח באופן משמעותי, ו- 5-4 השנים האחרונות מאופיינות במגמת התעוררות משמעותית. כיום מוערך מספר מועדוני הכושר בישראל בכ- 1,200 מתקנים: ממועדונים ללא כוונות רווח, כאלה שבמתנ"סים, בבתי-ספר, בחברות עובדים, במגורי יוקרה - ועד למרכזי ספורט ומועדונים גדולים ומפוארים, שמשרתים אלפי לקוחות. בסך-הכל, כמות המתאמנים (מנויים ושאינם מנויים) המבקרים במתקני הכושר בישראל מוערכת בכ- 650 אלף פעילים.

מועדוני הכושר המודרניים נבדלים מחדרי הכושר של שנות השמונים בגודלם, במגוון השירותים שהם מציעים ובאיכותם בתחום השירות והמקצועיות. להבדיל מחדרי הכושר בבריכות השחייה (קאנטרי קלאב) שגדלו משמעותית, הרי מועדוני הכושר המקצועיים מהווים יחידה עסקית עצמאית ולא שירות נוסף במגוון פעילויות הקאנטרי קלאב.

עם השנים, הולך ועולה גיל המשתמשים במועדוני הכושר בישראל, וכיום ניתן למצוא מספר לא מבוטל של מועדונים שבהם קבוצת הגיל השכיחה דומה לזו שבארה"ב (גילאי 54-35 כאמור). עם זאת, בעוד בארה"ב קיימים מועדונים רבים לגיל המבוגר (seniors clubs), הרי בישראל נראה שמרבית המועדונים אינם מגדירים קבוצת גיל זו כקהל המטרה ואינם מתאימים את הפעילויות והשיווק לפלח שוק זה. מועדונים המשרתים את גילאי +65 ניתן למצוא רק בכמה בתי-אבות, אך אלו אינם עומדים בסטנדרטים המקובלים בענף הן מבחינת המיתקנים והן מבחינת תכניות הפעילות המתאימות לקבוצת גיל זו.

אי-אפשר להתעלם מהעובדה שמרבית האוכלוסייה איננה אוהבת לבצע פעילות גופנית ובדרך-כלל גם נטולת הרגלי פעילות והתמדה. הסיבה לרישום למועדון הכושר נעוצה בעיקרה ברצון 'להרגיש טוב עם עצמך'. רבים מהמתאמנים במועדוני כושר ובריאות עושים זאת למען ה'מראה' במקום למען הבריאות. דווקא באמצעות הדגשת ההיבט הבריאותי, המועדונים עשויים לגרום להשפעה חיובית על בריאות הציבור ובה בעת להביא לשיפור התוצאות העסקיות שלהם. מחקרים שנערכו בארה"ב בקרב עובדים המבצעים פעילות גופנית הראו כי הם בעלי תפוקה טובה יותר, יכולת קבלת החלטות טובה יותר, נוטים להיעדר פחות מהעבודה, להיות נאמנים יותר לחברה, ובסך-הכול הם שבעי רצון במידה רבה יותר בהשוואה לחבריהם חסרי הפעילות. לפיכך על צוות ההדרכה, במעקבו אחר התקדמות המנוי, לשים דגש רב יותר על גורמים מופשטים (סובייקטיביים) כעירנות, תחושת בריאות, הערכה עצמית ושביעות רצון אישית.

הפעילות הגופנית תורמת רבות להרגשה חיובית בחיי היומיום. אנשים פעילים נהנים בדרך כלל מתחושת בריאות טובה יותר, מעירנות ומכושר ריכוז גבוהים יותר, מרמת עייפות פחותה ומהערכה עצמית, ונוטים להיות רגועים ושלווים יותר מאשר במצב של העדר פעילות.

בשונה מרכישת מוצר, התועלת שמתקבלת מאימון גופני אינה נראית לעין בטווח המיידי. בהשוואה לענפי שירותים אחרים, הלקוחות אינם סופגים חוויה מרגשת והנאה כמו בענפי התיירות או הבידור למשל (זיעה, מאמץ ועייפות שרירים אינם פופולריים במיוחד). לפיכך, ההשתייכות החברתית מהווה 'עוגן' משמעותי להתמדה באימונים. מועדון שישכיל ליצור בקרב חבריו תחושת השתייכות חזקה, הרגשה של 'בית שני' ומוקד של בילוי, ייהנה מנאמנותם.

ואמנם, מועדוני הכושר המובילים בישראל מאופיינים היום בפעילות גופנית-חברתית משמעותית יותר מאי-פעם. במועדונים אלה קיים מועדון חברתי פנימי הכולל פעילויות נופש שונות כטיולי אופניים, ימי ספורט ונופש, מסיבות 'ברבקיו', הרצאות, פעילות אירובית ועוד. רשתות זרות של מועדונים מזהות הזדמנויות חדשות ומקימות סניפים בישראל. גם אנשי עסקים ישראלים מזהים פוטנציאל רווחים אפשרי בענף ומקימים כאן רשתות של מועדוני בריאות וכושר.

ההערכה היא שמגמה זו תימשך ואף תלך ותגבר, ובשנים הקרובות אנו צפויים לראות מספר הולך וגדל של רשתות מועדונים בישראל, התמקצעות רבה יותר בניהול והתפתחות של תעשיות תומכות ושירותים משלימים כפיתוח טכנולוגי, שירותי הסעדה, הפקה, נופש, ביטוח, אדריכלות, תכנון ועיצוב פנים, ייעוץ עסקי,מרכזי הכשרות,רפואה משלימה,מרכזי אסטטיקה וכו'.

בשנים האחרונות יש מגמה שהתפתחה בישראל שבתי מלון מקימים מתחמי מועדוני בריאות וספא

בעלי המלונות והמנהלים לא מספיק מודעים לחוקים ולתקנות של פתיחת חדרי כושר ובהמשך נדון בנושא.